אל תגרמו לו לחשוב! סיכום מתומצת לספר מבוא קלאסי

ספרו של סטיב קרוג, ״Don't Make Me Think״, כבר הוכתר ממזמן לאחד מספרי החובה של עקרונות ה UX. בשורות הבאות, אנסה לסכם את התובנות שעלו אצלי מקריאת הספר. אם כבר קראתם אותו בעבר, אתם מוזמנים להיעזר בסיכום הזה לשליפה מהירה של התובנות של קרוג. אם עוד לא הגיע לידכם עותק, זה בהחלט מקום טוב להתחיל ממנו. הספר מחולק לכמה נושאים וקצרה היריעה מלהכיל את כולם, לכן הבאתי כאן את הנושאים החשובים יותר בעיניי, אלו שמהם צריך להתחיל הטיפול בממשק.

יש שמועה שאומרת שלעומק של עץ האתר אסור לעלות על 3 רמות. שיטוט לעומק ההיררכיה של האתר מעבר לעומק זה עלול, רחמנא ליצלן, לגרום למשתמש להקליק יותר מ-3 פעמים כדי להגיע למחוז חפצו. האומנם? האם מספר הפעמים שהמשתמש לחץ על כפתור יכול לנבא את העומס הקוגניטיבי שמופעל עליו? התשובה על פי סטיב קרוג: ממש לא! הכלל המנחה שלו שם בצד את מספר הצעדים שנדרש על המשתמש לבצע, ומעמיד במרכז את מורכבותם: אל תגרמו למשתמש לחשוב!

קרוג פירט את גישתו בספרו Don’t make me think, שיצא לראשונה בשנת 2000. הספר כבר מזמן הפך לקלאסיקה – ספר מבוא לכל מי שמתחיל להתעניין בתחום חוויית המשתמש. ישנם הטוענים שהספר עצמו כבר לא עדכני, כיוון שכל כך הרבה דברים השתנו סביב האינטרנט מאז שנכתב. לדעתי, חשוב להזכיר שיש משהו אחד שלא השתנה מאז, וספק אם ישתנה בשנים הקרובות – הטבע האנושי.

כריכת הספר - מהדורה שניה

עקרונות בסיסיים בתכנון מסך

בהתחשב בעובדה שהמשתמשים סורקים את העמוד ולא קוראים את כולו, ישנם 5 דברים שחשוב לעשות על מנת להקל על איתור מידע:

1. צרו היררכיה ויזואלית ברורה

הכותרות החשובות ביותר צריכות להיות: גדולות יותר, בפונט מודגש, בצבע בולט ומופרדות מיתר התוכן על ידי מרווח (White space).

2. השתמשו בקונבנציות

כל הקונבנציות התחילו במקור כרעיון מקורי של מישהו. ברגע שמספר גדול של אנשים נחשפו אליהן מספיק פעמים, הן נהפכו לסטנדרט. למשל: ישנם מספיק אנשים כיום שמכירים את השימוש בעגלת קניות מטאפורית באתרי eCommerce, כך שמעצבים יכולים להשתמש באייקון של עגלת קניות באתר ללא צורך להסביר את משמעותו.

3. חלקו את העמוד לאזורים מוגדרים באופן ברור

כבר בסריקה ראשונה של העמוד, המשתמשים אמורים להבין מה עיקר תוכנו של כל אזור. החלוקה של הדף לאזורים היא חשובה, מפני שהיא מספקת למשתמש אפשרות להחליט באיזה חלק של העמוד הוא רוצה להתמקד ומאיזה חלקים הוא יכול להתעלם.

4. הבליטו את כל מה שלחיץ

מכיוון שחלק גדול ממה שאנשים עושים באינטרנט הוא לחפש את הדבר הבא ללחוץ עליו, חשוב להבדיל בין מה שהוא לחיץ (Clickable) ומה שלא. לדוגמא: סמנו קישור בצורה ייחודית שתקפוץ לעין לעומת יתר הטקסט.

5. הקפידו על מינימום רעש

אלמנטים מיותרים על המסך יוצרים את אותה חוויה כמו להיות באולם הומה אנשים. במקום מעט אזורים שממקדים את תשומת לב המשתמש, ישנו אוסף גדול של מוקדים קטנים של רעש ויזואלי.

 

חילוקי דעות בצוות המוצר

קרוג מקביל ויכוחים תאורטיים בתוך צוות המוצר ל"ויכוחים דתיים", מכיוון שיש להם מכנה משותף עם ויכוחים על דת או על פוליטיקה. הם נוצרים בעיקר על ידי אנשים בעלי אמונה אישית חזקה מאוד לגבי "הדרך הנכונה" לעשות דברים (האם יש גן עדן, מה צריכה להיות מדיניות הממשלה, או איך צריך לאפיין אתר). כמו ברוב הוויכוחים הדתיים, הם לעיתים נדירות נגמרים בכך שמישהו משנה את דעתו.

הנקודה של קרוג היא שזה לא פרודוקטיבי לשאול שאלה כמו: "האם רוב המשתמשים יאהבו Pulldown menus"? שאלה טוב יותר תהיה תלוית הקשר: "האם ה – Pulldown הזה, עם הפריטים האלה, בעמוד הזה יוצרים חוויה טובה עבור רוב המשתמשים שיכנסו לאתר הזה"?

ישנה רק דרך אחת לברר את זה: בדיקות. לאחר יצירת איפיון מוצר ראשוני, צריך לבדוק בשטח כיצד המשתמשים מנהלים אינטראקציה עם המודל ומנסים להבין איך הוא עובד. אין לכך תחליף!

ויכוחים על ממשק הם כמו ויכוחים על פוליטיקה

בדיקות שמישות

ישנה האפשרות שבדיקת שמישות תפתור מחלוקות והתלבטויות. אפשרות סבירה עוד יותר, היא שהבדיקה תגלה שמה שעמד בלב דיונים רבים וארוכים בתוך הצוות, הוא פשוט לא חשוב עד כדי כך. הדבר דומה לקבוצת אנשים שדנים ומתווכחים באיזה צבע יהיה הוילון, עד שהם בכלל שוכחים שאין חלונות בחדר. הם עלולים לגלות שההתלבטות אם הניווט יהיה בצורה אופקית או אנכית כלל אינה רלוונטית משום שהמשתמשים לא מבינים איזה ערך האתר יכול להציע. לצערנו, בדיקות שמישות מתבצעות בדרך כלל מעט מידי, מאוחר מידי ועקב הסיבות הלא נכונות.

למה יש למשתמשים חוויה לא נעימה?

הרצון להגביר את השמישות והנגישות של אתר הוא חלק מהקוד האתי של המאפיין וחלק חשוב בעבודה שלו. ממשקים שלא עומדים בקוד הזה, יכולים לגרום למשתמש להרגיש שלמי שעומד מאחורי האתר לא אכפת ממנו.

הנה כמה דברים שאסור לעשות, ולצערי יש הרבה אתרים שעדיין עושים:

1. מחביאים מידע שהמשתמש רוצה

המידע הנפוץ שחבוי הוא בדרך כלל טלפונים של שרות לקוחות, תעריפי משלוח ומחירים.

2. מענישים אותו על כך שהוא לא מבצע פעולה בדרך שלהם

המשתמש לא אמור לחשוב באיזה פורמט להכניס את המידע: האם לשים מקף במספר טלפון, רווחים במספר כרטיס אשראי, או סוגריים בקידומת של סלולרי. בכל מקרה, הוא לא צריך להיענש על ידי הופעה של הודעת שגיאה. פשוט הסבירו לו מה לעשות.

3. מבקשים ממנו מידע שהם לא באמת צריכים

רוב המשתמשים מאוד חשדנים לגבי בקשות של מידע אישי. הם עשויים לחשוב שזה מטריד אם מבקשים מהם יותר ממה שבאמת האתר זקוק לו בשביל לבצע את המשימה הדרושה.

4. לא חושבים על זמן טעינה

להכריח את המשתמש לחכות עד לסיום טעינה של אלמנטים כבדים, כמו תמונות גדולות או אנימציות, גורם לו להרגיש שפשוט לא אכפת לכם מהעובדה שהוא ממהר.

5. האתר נראה חובבני ולא מאורגן

אתם עלולים לאבד הרבה נקודות אם האתר נראה מרושל, לא מקצועי וכזה שלא הושקעה בו אנרגיה כדי להיראות ייצוגי.

למרות הכל יש עדיין אתרים מתסכלים

סיכום ומסקנות

הסקירה שלי מתבססת על המהדורה השנייה של ספרו של קרוג. ישנה גרסה מחודשת (שלישית) שיצאה בתחילת 2014 עם תוספת מידע שקשור למובייל.

מוזמנים לעקוב אחרי העבודה של המחבר באתר שלו. הוא כתב ספר נוסף שנקרא ״Rocket Surgery Made Easy״, שאני מאוד ממליץ עליו (ואולי גם יהיה פה בבלוג תקציר שלו 😉).

בסוף הספר נותן קרוג רשימה של ספרים מומלצים, שמהווים את עמודי התווך של הידע המקצועי בתחום. אם אצטרך לעשות רשימה כזאת אי פעם בעצמי, הספר ”Don’t Make Me Think” ימוקם בה במקום גבוה.