שמישות שימושית
השוק הדיגיטלי נמצא בפרדוקס כבר לא מעט זמן. מצד אחד, אנחנו נתקלים בפרסומים של חברות תוכנה, ששמחות לבשר לנו שבזכות הגרסה הבאה, המוצר יהיה יותר אינטואיטיבי וידידותי למשתמש. מצד שני, אנחנו נתקלים במוצרים בסמארטפון ובמחשב האישי, שפשוט צריך להיאבק איתם ולהתאמץ כדי להשלים את הפעולה הרצויה, וצריך ללמוד את ההגיון של ״איך זה עובד״. למה זה עדיין קורה? אם צוות המוצר מדבר על שמישות (Usability) במהלך הישיבות הרבות שלו, למה המשתמש הסופי עדיין מתלונן? איפה אנשי הצוות פיספסו? ומה ניתן לעשות כדי לשפר? ישנה כל-כך הרבה ספרות כתובה על שמישות, ונעשו המון מחקרים על-ידי מכונים ידועי שם בתחום. ככל הנראה, מעצבי המוצר נסמכים יותר על סטטיסטיקות שמישות (Usability Statistics) וחוקי חוויית משתמש (UX Rules), במקום להבין את העקרונות המהותיים, שיכולים לעשות את המוצר שלהם יותר שמיש (Usable). נתחיל בהבהרה קצרה: ישנו בלבול בעברית בין שמישות (Usability) לשימושיות (Utility). שמישות מתייחסת ל״איך״ - עד כמה קל, יעיל ונעים להשתמש במוצר כדי להשיג מטרה מסוימת. שימושיות מתייחסת ל״מה״ - האם המוצר מספק את הפונקציונאליות שהמשתמ...