איפיון קונספטואלי - שלב מהותי בתכנון מערכות אינטראקטיביות

באחד הפרוייקטים הגדולים שבהם הייתי מעורב, ישב לידי מעצב מוצר בשם דוד. דוד היה יחסית חדש בתחום של מערכות מורכבות, והוא היה נלהב לעבור כבר מההתחלה לשלב שבו מייצרים דוגמאות של מסכים. ההנהלה הייתה מאוד לחוצה, והם רצו לשדר התקדמות משמעותית ללקוח, למרות שהאיפיון עדיין לא הושלם. נוסף על כך, נוצר אילוץ של הפיתוח, שבו כל תשתית ה Front End אמורה הייתה להיות בנויה מרכיבים של חברה חיצונית, על מנת להקל על מורכבות התכנות ולקצר לוחות זמנים.

דוד מצא את עצמו עובד יותר משבוע על Flow אחד של המערכת, שנבחר ע״י ההנהלה כהוכחת יכולות שתוצג ללקוח. הוא הקפיד להשתמש בספריית הקומפוננטות שתתאים לפלטפורמה שעליה אמורים לפתח את המערכת. מספר ימים לפני הפגישה הגורלית עם הלקוח, נפגשו דוד וכמה דמוייות מפתח בפרוייקט, ועברו ביחד על המסכים המרהיבים שדוד הפיק. כשהגיע דוד לסוף ה Flow, ניכר שבעלי העניין היו מרוצים. יש להם רצף של מסכים שניתן לדבר עליו ולהציג אותו ללקוח, זה נראה יפה ואסתטי, וזה גם מתיישר להם עם עלויות הפיתוח. 

מאוחר יותר, ראיתי את פבל, אחד המנהלים, יושב עם דוד בעמדה שלו, והם עברו עוד פעם על התהליך שהמשתמש עובר, על מנת לוודא שדוד הבין נכון את הדרישות העסקיות, וששום דבר לא התפספס ב Flow. הם כבר הגיעו לנקודה שבה הם היו שקועים במסך האחרון, ופבל, שמגיע במקור מרקע טכני, שאל את דוד: ״רגע, ואיך הוא יכול לחזור מפה לעמוד הבית?״ - שאלה שדוד לא יכל לענות עליה, משום שבאף שלב של העבודה הוא לא חשב, אפילו לרגע, על כל איזורי התוכן במערכת ומה יהיו המעברים ביניהם.

מה החשיבות של בניית מודל קונספטואלי?

במהלך 12 שנותיי כמאפיין חוויית משתמש, נתקלתי לא מעט במקרים של מעצבי מוצר שעבדו כמו דוד, בלי לחשוב על ההקשר הכולל של המסכים, כחלק ממערכת גדולה. הם השתמשו בפתרונות מאולתרים כדי לפתור בעיות ניווט, תוך כדי הכנסת כפתורי ״Back״ וסרגלי ניווט בכל מיני מקומות שונים ומשונים על גבי המסך, ולפעמים גם זה, לא היה באופן קונסיסטנטי למודל הניווט הקיים בחלקים אחרים של המערכת. 

כדי שדברים כאלה לא יקרו במוצר שלכם, אני רוצה להמליץ בחום על גישת המודל הקונספטואלי לבניית מערכת, גישה שעיקריה מוצגים בספר ״Conceptual Design for Interactive Systems״. הספר, שנכתב ע״י ד״ר אבי פרוש, מתאר שיטת עבודה מובנית ומקיפה, עבור השלבים המוקדמים (והחשובים) של איפיון מערכות אינטראקטיביות. בשורות הבאות אנסה לסכם את העקרונות והתובנות שעלו אצלי מקריאת הספר.

הספר מדגיש את החשיבות של התכנון מעבר לעיצוב הויזואלי של הממשק, וכניסה יותר לעומק לתוך המודל הקונספטואלי שנמצא מתחת לפני השטח, אשר בהמשך יתווה את ההבנה והאינטראקציה של המשתמשים עם המערכת. לשיטתו של פרוש, מודל קונספטואלי נכון הוא הבסיס לשימושיות (Usability), למידות (Learnability), וחוויית משתמש בכלל המערכת. 

בתחילת הספר ישנו הסבר כיצד ניתן לשפר את תהליך פיתוח המוצר באופן משמעותי ע״י שילוב של מודל קונספטואלי. הכותב מדגים כיצד מודל קונספטואלי ברור וקונסיסטנטי עוזר לגשר על הפער בין הפיתוח הטכנולוגי למודל המנטאלי של המשתמש. במידה שאין יסודות קונספטואליים ברורים, מוצרים אינטראקטיביים עלולים להיות מבלבלים, לא יעילים, ואף ליצור חוויה מתסכלת עבור המשתמשים. לכן המחבר יצר שיטה, המורכבת מכמה שלבי מפתח ועקרונות מנחים, לבניית מודל ברור ואחיד.

אז איך מתחילים?

אחת מתפיסות היסוד היא הצורך בהבנה לעומק של המשתמשים. המחבר מדגיש את החשיבות של מחקר משתמשים מוקדם וניתוח נתונים בכדי לזהות את צרכי המשתמשים, המוטיבציות, המשימות, והמודלים המנטליים שמנחים אותם. טכניקות מחקר כמו ראיונות משתמשים, סקרים, ניתוח שטף משימות, ויצירת תסריטי שימוש, הן דרכים עיקריות כדי להגיע לתובנות הנ״ל. המחבר שם דגש על כך שפיתוח מודל קונספטואלי צריך להיבנות מתוך הבנה מהותית של קהל היעד וההקשר שבו הם משתמשים במערכת. 

״מודל קונספטואלי״ הוא מבנה כללי והתנהגות של מערכת אינטראקטיבית כפי שהם נתפסים ע״י המשתמש. המודל הזה מכיל בתוכו אובייקטים, תכונות ופעולות של המערכת, ואת יחסי הגומלין ביניהם. הספר נותן הנחיות פרקטיות לאפיון מודלים אפקטיביים. ישנם סוגים שונים של מודלים קונספטואליים: מודלים מבוססי מטאפורה, מודלים מבוססי משימות ומודלים של אובייקט-פעולה. לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות, בהתאם לקונטקסט של השימוש.

מה התהליך?

הספר מתווה 5 שלבים לתהליך, כאשר כל אחד בנוי על-גבי השני כמו שכבות. המטאפורה למודל היא בצל, שניתן לקלף אותו שכבה שכבה, עד להגעה לליבה. כשזה נוגע לממשקי משתמש במערכות, אנחנו יכולים להתייחס למה שאנחנו רואים ב- UI כשכבה חיצונית, ולדמיין שישנן שכבות פנימיות נסתרות, שצריך לקלף אותן כדי להגיע לתכנון הבסיסי של המערכת.

לא אוכל להיכנס פה לתוכן של כל שלב ושלב לעומק. בכל זאת, צריך להשאיר לכם גם סקרנות לקרוא את הספר... רק אסכם בקצרה כמה פעילויות עיקריות שמלוות את התהליך לאורך הדרך:

• הכרות עם עולם התוכן: הבנת מרחב הבעיה, מושגים מקובלים בתחום, וצורת עבודה מקובלת שקיימת כיום.

• ניתוח קהל יעד: איפיון קהל המטרה, ניתוח סוגי המשתמשים כולל המאפיינים, הצרכים והיעדים שלהם.

• ניתוח שטף משימות: הצגה מפורטת של הפעולות שהמשתמשים עושים, וחלוקה שיטתית למשימות ותתי משימות.

• הגדרת תסריטי שימוש: תיאור בשלבים של הדרך שבה המשתמשים יבצעו אינטראקציות עם המערכת, בהקשרי השימוש השונים.

• יצירת מודל קונספטואלי: הגדרה בסיסית של ישויות, מאפיינים, ופעולות במערכת, ויחסי הגומלין ביניהם.

• בניית ארכיטקטורת מידע (Information Architecture): יצירת מבנה וארגון של המידע הנמצא בתוך המערכת בצורה לוגית ונגישה.

• יישום עקרונות אינטראקציה (Interaction Design Principles): הטמעת גישות, טכניקות ועקרונות שנמצאו כיעילים ביותר ליצירת אינטראקציה אפקטיבית ונוחה למשתמש.

המחבר גם מדגיש את האופי האיטרטיבי של איפיון קונספטואלי. הוא מתאר תהליך הכולל: יצירת אבות טיפוס (Prototyping), בדיקות משתמשים ושיפור המבוסס על משוב המתקבל מהשתמשים. מעורבות מוקדמת ותדירה של המשתמשים מוצגת כחיונית לאימות המודל ולזיהוי בעיות שמישות פוטנציאליות, לפני שמשקיעים משאבי פיתוח משמעותיים. הספר דן בטכניקות שונות ליצירת אבות טיפוס, החל מאבות טיפוס פשוטים מנייר (Low-fidelity paper prototypes) ועד למודלים אינטראקטיביים ממוחשבים (Interactive mockups), ומסביר כיצד ניתן להשתמש בהם כדי להעריך חלופות שונות של מידול קונספטואלי.

הספר ממשיך לחקור את הקשר בין עיצוב קונספטואלי לבין היבטים אחרים של פיתוח מערכות אינטראקטיביות, כגון עיצוב ויזואלי, עיצוב אינטראקציה והנדסת תוכנה. מודל קונספטואלי חזק מספק בסיס איתן לשלבים הללו, ומבטיח קוהרנטיות ועקביות לאורך כל חוויית המשתמש. הכותב מדגיש את חשיבותם של תקשורת ושיתוף פעולה יעילים בין חברי צוות האיפיון והעיצוב לצוותי הפיתוח השונים, בכדי להבטיח שהמודל הקונספטואלי יתורגם במדויק למוצר הסופי.

בנוסף, בספר ישנה התייחסות לאתגרים ולמורכבויות הכרוכים באפיון עבור סוגי משתמשים וקונטקסטים מגוונים. הוא דן בשיקולים לאפיון עבור משתמשים בעלי רמות שונות של מומחיות טכנית, יכולות קוגניטיביות שונות ורקע תרבותי אחר. הספר נוגע גם בהשלכות של איפיון עבור סוגים שונים של פלטפורמות, כגון אתרי אינטרנט, אפליקציות מובייל, תוכנות Desktop וממשקים נוספים.

כמה מילים לסיכום

הספר ״Conceptual Design for Interactive Systems״ הוא מקור מידע והשראה בעל ערך רב לכל מי שעוסק באיפיון ועיצוב ושל מערכות אינטראקטיביות. הוא מדגיש שתכנון קונספטואלי מחושב היטב אינו רק תרגיל מופשט, אלא תנאי מוקדם מהותי לבניית מערכות אינטראקטיביות מוצלחות העונות על צרכי המשתמשים ומשיגות את יעדיהן העסקיים. 

מנסיון שלי, עצם זה שיש מודל ברור כבר בשלבים המוקדמים של הפרוייקט, מוציא את השיח עם בעלי העניין מההתעסקות בגודל הכפתור או צבעי המותג, ולוקח אותנו למקום שהוא יותר כללי ואסטרטגי. זה מאפשר לכולנו להסתכל מדי פעם על הפרוייקט ״ממעוף הציפור״, ולא רק נקודתית על מה שצריך להגיש באותו השבוע. ברגע שיש תרשים של מודל כזה בהישג יד, אפשר להראות אותו תוך כדי שיחות עם הלקוח, בכדי לדון בשיקולים כללים של ניווט במערכת ומה עומס המידע בכל אזור תוכן. בנוסף, המודל אפילו עוזר לי לעשות הערכת לוחות זמנים ועלויות, ולהסכים ביחד עם הצוות מה תהיה התכולה והמורכבות של כל חלק במערכת (נושא טעון שאפשר לכתוב עליו מאמר בפני עצמו...)